הרטבת לילה אצל ילדים

רוב הילדים מתגברים על הרטבת הלילה בכוחות עצמם – אבל חלקם צריכים קצת עזרה. במקרים מסויימים, הרטבת הלילה עלולה להיות סימן למצב הזקוק לתשומת לב רפואית. יש להתייעץ עם רופא במקרים בהם:

1. ילדים שעדיין סובלים מהרטבת לילה לאחר גיל 7
2. ילדים שחזרו להרטבת לילה מספר חודשים לאחר שנגמלו באופן מלא מחיתולים גם בלילה
3. הרטבת הלילה מלווה במתן שתן כואב, צמאון מוגבר, שתן ורוד או אדום, צואה קשה או נחירות

כמה מהגורמים שעשויים לתרום להרטבת לילה אצל ילדים:

• שלפוחית ​​שתן קטנה: מצב בו שלפוחית ​​השתן של הילד אינה מפותחת מספיק כדי לצבור את השתן המיוצר במהלך הלילה.
• חוסר יכולת לזהות מתי שלפוחית ה​​שתן מלאה: אם העצבים ששולטים בשלפוחית ​​השתן עדיין לא התפתחו באופן מלא, שלפוחית ​​מלאה עלולה שלא להעיר את הילד – במיוחד במהלך שינה עמוקה.
• חוסר איזון הורמונלי: ילדים שגופם אינו מייצר מספיק הורמון אנטי-משתן שתפקידו להאט ייצור שתן בלילה.
• מתח: אירועים מלחיצים – כמו אח חדש בבית, בית ספר חדש, או שינה מחוץ לבית – עלולים לעורר הרטבת הלילה.
• דלקת בדרכי השתן: דלקת זו יכולה להקשות על הילד לשלוט במתן שתן. סימנים ותסמינים לדלקת בדרכי השתן עשויים לכלול הרטבת לילה, הרטבה במהלך שעות היום, צורך תכוף בהשתנה, שתן אדום או ורוד, וכאב בעת מתן שתן.
• דום נשימה בשינה: לפעמים הרטבת הלילה הוא סימן של דום נשימה בשינה חסימתית, מצב שבו נשימתו של הילד נקטעת בזמן שינה – לעתים קרובות בשל שקדים או פוליפים דלקתיים או מוגדלים. סימנים ותסמינים אחרים עשויים לכלול נחירות, דלקות תכופות של האוזן ושל האף, כאבי גרון או נמנום בשעות היום.
• סוכרת: אצל ילדים שכבר נגמלו באופן מלא מהרטבת לילה, הרטבת הלילה יכולה להיות הסימן הראשון לסוכרת. סימנים ותסמינים אחרים לסוכרת עשויים לכלול כמויות גדולות של שתן בבת אחת, צמא מוגבר, עייפות וירידה במשקל.
• עצירות כרונית: אותם השרירים משמשים לשליטה בשתן ובצואה. כאשר העצירות היא כרונית ונמשכת לאורך זמן, שרירים אלו עלולים להיות לא מתפקדים ולתרום להרטבה בלילה.
• בעיה מבנית בדרכי השתן או במערכת העצבים: לעתים רחוקות, הרטבת הלילה קשורה לפגם במערכת העצבים או בדרכי השתן של הילד.

לפני הפגישה עם הרופא יש להכין את המידע הבא:

• סימנים וסמפטומים: שימו לב ורשמו כל סימפטום "חשוד", גם כאלה שאינם קשורים להרטבת הלילה לכאורה. למשל: כמה פעמים הילד הולך לשירותים ביום, כמה הוא שותה, והאם הצליח להגיע לשירותים בזמן.
• אירועים חשובים לאחרונה: האם היו לאחרונה שינויים משמעותיים בחייו של הילד. למשל: בית ספר חדש, מעבר מקום מגורים ומתחים במשפחה.
• תרופות וויטמינים: אילו תרופות וויטמנים נוטל הילד ובאיזה מינון.

• האם יש היסטוריה של הרטבת לילה במשפחה?
• האם ההרטבה התרחשה תמיד, או שהילד חזר להרטיב לאחרונה?
• מהי תכיפות הרטבת הלילה? כל כמה זמן הילד מרטיב את המיטה בלילה?
• האם ישנן תקופות בהן הילד אינו מרטיב את המיטה?
• האם הילד יבש במהלך היום?
• האם יש לילד שלשול?
• האם היו שינויים מהותיים בחייו של הילד לאחרונה?
• במידה וההורים לא גרים יחד – האם ההרטבה מתרחשת בשני הבתים?

במקרים בהם הרטבת הלילה קשורה למצב רפואי כמו עצירות כרונית או הפסקות נשימה בשינה, יש לבצע בדיקות מתאימות למצב הילד ולטפל במצב הרפואי לפני כל טיפול אחר.

כמו כן, שימוש ב"פעמונית" לגילוי הרטבות לילה יכול לעזור. הפעמונית מוצמדת לתחתוני הילד וכוללת חיישן התראה המזהה רטיבות ומפעיל אזעקה שמעירה את הילד. לאחר תקופה של משפסר חודשים של שימוש בפעמונית – הילד יכול ללמוד את הנושא ולהצליח להתעורר בעצמו וללכת לשירותים.

• מינירין – תרופה שמטרתה להעלות את רמות הייצור של הורמון אנטי-משתן, המופרש באופן טבעי במהלך הלילה. ניתן להשתמש במינירין גם באופן  חד פעמי במקרה בו הילד צריך לישון מחוץ לבית, ואין לתרופה תופעות לוואי משמעותיות.
  לתשומת לבכם: יחד עם התרופה יש לשים לב לכמות שתייה שאינה גבוהה מדי (לא יותר מכוס אחת של מים) וזאת על מנת שלא להפחית את כמות המלחים בדם יתר על המידה. אין לתת לילד דמופרסין אם הוא סובל מכאבי ראש או בחילות.
• תרופות אנטיכולינרגיות במקרה של שלפוחית קטנה – תרופות אשר מסייעות בהפחתת ההתכווצויות בשלפוחית ובהגדלת נפח השלפוחית. טיפול זה ניתן בדרך כלל לטיפול בבעיות הרטבת יום, ומומלץ רק לאחר מיצוי כל האשפרויות האחרות.

שילוב בין סוגים שונים של תרופות הוא היעיל ביותר, אולם יש לקחת בחשבון כי טיפול תרופתי אינו פותר את המצב, והרטבת הלילה עלולה לחזור לאחר הפסקת התרופות.

מלבד בדיקה פיזית של הילד, ייתכן והרופא יבקש לבצע את הבדיקות הבאות:

• בדיקת שתן – שמטרתה לאבחן דלקות בדרכי השתן או סוכרת.
• צילום רנטגן או בדיקות הדמייה אחרות של הכליות ושלפוחית השתן – במידה והרופא חושד כי קיימת בעיה מבנית אצל הילד.
• בדיקות רפואיות נוספות בהתאם למצבו הבריאותי של הילד